עמודים

 

מרץ 2010
א ב ג ד ה ו ש
« נוב'    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

כלים

Delicious

ענן נושאים

Safranosphera אוספי תמונות בפליקר נהריה 2008 אופניים אכזיב בטאון "התקווה" בלוג בלוגרול דמנסיה הארכיון הויזואלי נהריה 2008 הורים הילדים שלי הקישורים שלי זקנה חרשות יתושים כללי מבצע עופרת יצוקה מידעטק נהריה מלחמת לבנון השניה משפחת הנכה נחשים נכי פעולות איבה נפגעי פעולות איבה סַפְרַנוֹ-סְפֵירַה ספרנו-ספירה ספרנוספירה פרוטזה קטיעה קרואטיה וסלובניה שמורת עין אפק

חיפוש באתר

נושאים

ארכיב

האופניים

קניית האופניים היא פריצת דרך ענקית בשביל דני. דני מטבעו אדם מהיר, כמעט כל דבר הוא מבצע במהירות, גם אם עיתותיו בידיו. בוא נדייק ונאמר שהוא לעיתים משרה רושם של היפראקטיבי , הפציעה קטעה עבורו לא רק את שגרת החיים, אלא גם מרכיב חשוב באישיותו - המרץ, החריצות, הזריזות והמהירות. התנועה המהירה שנקטעה באבחת נפץ מקפיאת דם אחת, השאירה בגופו את זכרון התנועה, מי לא מכיר את
כוח האינרציה?!

    מאז הפציעה העסיקה אותו מאוד בעיית ההתניידות עד שהחליט לרכוש אופניים. אבל דני לא יכול היה לעלות עליהם ופשוט לרכוב, אלא… הסכיתו ושמעו את דברי דניאל :

   ” החלטתי לקנות אופניים אך קודם הייתי צריך לנסות אם אני בכלל יכול לרכוב בגלל הפרוטזה. הלכתי לחנות אופניים ידועה בנהריה “אופני מייזלס”,  ונוכחתי לדעת שאני יכול לרכוב לאיטי, אבל עם קושי בהרמת הרגל הקטועה בתהליך הדיווש. קניתי אופניים בלי “רמה” - קורת הראש של האופניים. (בלתי אפשרי עבורי להרים את הרגל מעל “הרמה” ).bicycledictionary1.jpg
   התחלתי לרכוב לכיוון כביש הבטחון לאורך חוף הים בנהריה מכיוון ששם אין כמעט תנועת כלי רכב, לפרוטזה
אין, כידוע, תחושה ולכן לא יכולתי לדעת את מיקומה המדויק של כף הרגל על הדוושה, הרגל לא היתה מונחת נכון והמוט שמחזיק את הדוושה הכה בעקב הפרוטזה, לאחר כמה עשרות מטרים, המכה של המוט העיפה את הפרוטזה שלי לכביש, הצלחתי לדדות על רגל אחת והרמתי והרכבתי את הפרוטזה, המשכתי לרכוב, אך שוב עפה הפרוטזה לכביש, פה כבר פרצתי בצחוק למראה הרגל שנעה במהירות ובאופן עצמאי . חזרתי לאיטי לחנות והם התאימו תופסן על הדוושה שמונע מהפרוטזה לזוז. מאז אני רוכב בכיף , אך לצערי לא למרחקים ארוכים מפאת הקושי הפיזי שברכיבה עם פרוטזה.”  דברי דני.
 

תגובות

  • תגובה מאת אילנה שקולניק (מראשון-לציון)
    1 באוגוסט, 2009, 16:12


    אני נדהמת מההומור של דני. לרגע נדמה היה לי שאני קוראת מערכון של הגשש החיוור…אבל לא. זהו דני שלך עם ההתמודדויות המדהימות שלו.
    מחכה לקרא עוד.
    ישר כח!

  • תגובה מאת אילנה
    1 באוגוסט, 2009, 16:23


    כל פעם שדני מספר את הסיפור הזה,
    עם תנועות הידיים שלו,
    ועם שפת הגוף שלו,
    אנחנו מתגלגלים מצחוק.
    כזה הוא דניאל.

  • תגובה מאת Kiskin Martishkin
    5 באוגוסט, 2009, 7:59


    בפעם הבאה שנמצא פרוטזה על הכביש נדע למי להחזיר :)
    מסירה בפני דני את הכובע!

  • תגובה מאת אילנה
    5 באוגוסט, 2009, 12:19


    הצחקת אותנו,
    תודה רבה.

השארת תגובה






:mrgreen::|:twisted::arrow:8O:):?8):evil::D:idea::oops::P:roll:;):cry::o:lol::x:(:!::?: